כמה נקודות להתייחסות

בבטון ישן יכולים להופיע דפורמציות בכמה אופנים, כמה מסוגי הדפורמציות הנפוצים כוללים:

פריחה:

הפריחה נגרמת ע"י חלחול של מים לתוך הבטון ולעליה של חלקיקים מומסים לפני השטח.

תופעה שגורמת להיווצרות של שכבה לבנה אשר יכולה להיות אבקתית או בעלת מראה זגוגתי.

הפריחה תגרום כמעט בודאות לשכבה המיושמת של הציפוי להתקלף, ויש צורך לקבוע אם החלחול וההספגה לתוך הבטון נעצרו או שהפריחה נגרמת מלחות הלכודה מתחת לפני השטח.

מי צמנט:

יכולות להיות סיבות רבות למי צמנט על פני השטח: ניקיון לא מספק, הכנת שטח לא יסודית ופני שטח שאינם מיושרים או חלקים, סיבות אלו הם רק חלק מהאפשרויות העיקריות.

שכבות אלו הנם רופפות ומתגלות באמצעות הקשות על פני השטח, בעזרת פטיש או פרק האצבע.

רעש חלול מצביע על תשתית שאינה יציבה דייה הדורשת הכנת שטח מעט יותר אגרסיבית.

סדקים:

סדקים נגרמים כתוצאה משקיעת יסודות המבנה, התכווצות או התפשטות של הבטון וכו`.

הסדקים יכולים להיות מקריים או מכוונים, ושניהם משפיעים על הגימור ועמידות פני השטח ושכבת הבטון הקונסרוקטיבי.

סדקי מתח נגרמים מהתזוזה בתוך הבניין וע"י התכווצות בתוך חומרי הבנייה, הם בד"כ ארוכים ואנכיים ומופיעים בקרבת פתחים.

סדקי התכווצות יכולים להיגרם ע"י הרכב לא נכון של הבטון, איכות עבודה לקויה או ייבוש מהיר מידי של היציקה.

תיקוני סדקים:

יש לנקות חורים וסדקים מחלקיקים רופפים. לפני הניקוי יש להרחיב את הסדקים עד לרוחב של 5 מ"מ ועומק של 10 מ"מ. 

את החורים והסדקים מצפים ביסוד אפוקסי מסוג אפוסיל שקוף ובעוד הציפוי דביק ממלאים את החורים והסדקים עם תערובת של מסת אפוקסי גמישה מסוג SL 200 Flex.

כאשר פני השטח של הבטון פורוזיביים (נקבוביים) יש למלא ולהחליק בשפכטל אפוקסי מסוג T.S.E.T 702.

כתמים:

כתמים על פני השטח של הבטון יכולים להעיד על התמרה שחלה בחוזק הבטון. במקרים חמורים הבטון הופך לבלתי יציב או אף פריך. במידה ולא נעשה טיפול מידי התוצאה תהיה כשלון מבני. ישנם טיפולים מקדימים שמרפאים/מתקנים מקרים מסוג זה. ברגע שהבעיה אובחנה התיקון צריך להתבצע באופן מיידי וחייב להסתיים לפני שעבודת הציפוי החלה.

חוזק מכני לתלישה של הבטון נמוך מ- MPA 25:

יש לבצע כרסום מכני ולאחריו הספגת השטח במסת אפוקסי מסוג EMR 1322 או במספר שכבות של אפוסיל שקוף עד לקבלת החוזק המינימלי הדרוש.

בטון גלי:

שאינו מיושר, שגיאות בשיפועים/ שאינו מפולס עפ"י הנדרש וכדו` יש לטפל לפני ביצוע הציפוי ע"י מילוי בגראוט אפוקסי HRV

ו/או באמצעות יציקה של מדה מתפלסת מסוג 4160 / 4610 MAXIT.

בטון פורוזיבי: בטון פורוזיבי הינו בטון בעל חללי אויר גדולים יחסית ,סופג יותר,"פתוח" יותר ושאינו מהודק כראוי. תופעה זו עשויה לגרום "לקרחות" וחוסר אחידות בציפוי. במקרים אלו יש לחזור על שכבת הייסוד מספר פעמים עד להספגה מלאה ואחידה לקבלת פני שטח אטומים.

תכונות של תשתית הבטון:

התפקוד וכושר העמידות של הרצפה הסופית תלוי בתכונות התשתית ולכן חשוב להכיר את התכונות של התשתיות השונות שקיימות בתעשייה. רצפה יכולה להיות מיושמת אפילו על רעפים, עץ ופלדה, במקרה כזה אנחנו ממליצים להתייעץ עם המפעל על מנת שנוכל לתת את הפתרונות המתאימים ביותר לכל סוג של תשתית.

חוזק ללחיצה:

כאשר התשתית אינה חזקה דייה ועמידותה בעומסים וזעזועים פחותה מהמינימום הנדרש, יציבותה נפגעת והיכולת "לקשור" לפני השטח מערכות ציפויי באופן אופטימלי פוחתת. התשתית, לכן חייבת להיות בעלת חוזק לחיצה של לפחות Mpa 30, כאשר דרישה זו אינה מתקיימת, נדרשים פתרונות לחיזוק התשתית.

לחות:

רוב סוגי הציפויים לרצפות אינם חדירים לאדי מים ופועלים כמחסום כנגד הרטיבות. לחץ אדי המים (מהצד הנגטיבי) גורם להרס שיטתי והתקלפות של הציפוי. על התשתית להיות יבשה ייבוש מלא או לחליפין כאשר תנאי זה אינו מתקיים,יש ליישם מערכת הכוללת ציפוי "נושם".

תפרי התפשטות:

יציקה של רצפות בטון כרוכה ביצירת תפרי התפשטות ותפרי עבודה. תפרים אלו מאפשרים תזוזות מסוימות של הרצפה ולכן במהלך יישום הציפוי חשוב מאוד להקפיד שלא יתמלאו בחומרים קשיחים. את התפרים ממלאים עם חומרים אלסטומריים. התפרים הללו טולרנטיים לתזוזות של הרצפה הנגרמים משינויי טמפ`, ומחלקים את הרצפה לשדות נפרדים. חריצים מובנים או חריצים יציבים ניתן למלא במסת אפוקסי גמישה.

פנלים:

פנלים נדרשים בסביבה בעלת לחות, כאשר ישנה חשיבות לשמירה על היגיינה, קלות הניקוי, מניעת מעבר רטיבות,תוך שמירה על מראה דקורטיבי, במיוחד בתעשיית המזון והתרופות. הכיסוי יכול להתבצע במספר שיטות. השיטה המסורתית היא באמצעות רולקה צמנטית, בתוספת יישום של סילר שקוף.

לחליפין ניתן לעצב פנלים מגראוט אפוקסי, בחתך משולש או מעוגל. פנלים אלו מאפשרים גמר צבעוני – דקורטיבי.