בשוק קיימים סוגים רבים ושונים של צבעים. צבע הינו תערובת נוזלית המכילה מספר מרכיבים כגון:
ביינדרים, פגמנטים, סולבנטים ומוספים שונים, אשר יחד מקנים את התכונות הדרושות להיווצרות, של ציפוי מגן דק ואחיד המחובר ומעוגן לפני השטח.
לציפוי זה מספר מטרות:
הציפוי מבטיח הגנה מרבית לשטחים הנצבעים, כיוון שאינו חדיר לרטיבות, עמיד בפני כימיקלים, גמיש דיו על מנת לעמוד בפני פגיעות מכניות ובעל מראה דקורטיבי. על מנת להשיג מטרות אלו, חומרי הגלם והפורמולציות של מערכות הציפוי נבדקים בקפדנות מרבית ובאופן שוטף על ידי אנשי המעבדה והפיתוח של המפעל. הנזק הנגרם כל שנה למבנים ציבוריים ותעשייתיים על ידי קורוזיה כתוצאה מהשפעתם של גורמים סביבתיים או מזהמים תעשייתיים נאמד במאות מיליוני דולרים. הצבע, הוא אמצעי ההגנה אשר בעזרתו ניתן להתגונן ביעילות כנגד גורמים אלו ולהפחית למינימום את הנזקים.
השימוש בציפויים דקורטיביים במבנים תעשייתיים וציבוריים נועד להשגת שתי מטרות עיקריות:
- הגנה מפני השפעות הרסניות של גורמים סביבתיים כגון: לחות, מליחות, כימיקלים, מזהמים תעשייתיים או פגיעות מכניות.
- הקניית מראה דקורטיבי למשטחים ופני שטח חיצוניים ופנימיים.
לצבעים המודרניים פורמולציה מורכבת ומכילים בדרך כלל שלושה מרכיבים עיקריים:
- פיגמנטים- הפיגמנטים הנם חומרים מינרליים, טחונים דק, המסיסים בביינדר ומקנים לצבע את האטימות לאור, כושר כיסוי, הגוון הרצוי, והגנה כנגד UV. לעיתים קרובות נהוג להוסיף חומרי מילוי אנאורגניים דוגמת בריום סולפט, טלק, אבץ, אלומיניום, מתכות שונות, פגמנטים אנטי קורוזיביים, אבץ זרחתי ועוד, להקניית תכונות ייחודיות למערכת הציפוי.
- שרף (מקשר)- השרף הוא החומר בעל הנפח הרב ביותר ומכיל את חלקיקי הפיגמנט והמוספים השונים, לכדי יצירת תערובת הומוגנית מקושרת ובעלת פילם אחיד. למקשר השפעה מרבית על תכונות כמו הדבקות – אדזייה, קשיות, חוזק, עמידות בפני כימיקלים, כושר ייבוש ועוד. כחומר מקשר משמשים פולימרים אורגניים ואנאורגניים שונים בהתאם לשימוש לו מיועד הצבע, למשל: פוליאורטנים, פי.וי.סי., שרפים אקריליים, גומי מוכלר וכו. סוג המקשר משמש גם לתיאור של סוג הצבע: אקרילי, אלקידי, גומי מוכלר אפוקסי, פוליאוריטני וכו`.
- ממיס- הממיס מחזיק את מרכיבי הצבע במצב נוזלי. בתור ממיס נעשה שימוש במים או בממיסים אורגנים למיניהם. על מנת להקנות לצבעים את התכונות הדרושות מוסיפים להרכבם מגוון של חומרי עזר בשיעורים קטנים. בין אלה יש להזכיר מצמגים, חומרי הרטבה, מרככים, מאחים וחומרי שימור והגנה מפני מיקרו אורגניזמים.
כמה מושגים בסיסיים בתחום הצבעים לתעשייה:
אלקיד:
קשר סינתטי מיוצר בתהליך כימי כאשר המרכיבים שלו הם שמן מתייבש (סיקטיב), חומצות שומניות וכוהלים. אלקידים ניתנים להגדרה כסוגים מחוזקים של השמן המקורי. הם יותר עמידים בפני מים ושינויי מזג אוויר, בעלי קשיות גבוהה יותר ומתייבשים מהר יותר.
מקשר:
מרכיב הצבע אשר פועל כמקשר בין שכבות הצבע והתשתית. קיימים סוגים שונים של מקשרים כגון: אלקידים, גומי מוכלר, אפוקסי ועוד.
תחליב צבע (לטקס):
סוג של צבע בו המקשר הופך לאמולסיה כמו למשל צבעי לטקס המורכבים מפוליויניל אצטט, פוליאקריל לטקס ועוד. המשותף לכל צבעי האמולסיה הוא המים אשר משמשים הן כממיס והן כמדלל. כתוצאה מאידוי המים טיפות האמולסיה מתאחדות ונוצר הפילם המוצק.
אפוקסי- טר (זפת):
שילוב של מקשר אפוקסי וזפת מעובדת היוצר פילם חסין מים. לתערובת של המקשרים האפוקסיים יש להוסיף מקשה הגורם לריאקציה הכימית המאפשרת את היווצרות הפילם היבש.
נקודת ההבזק ( Flash point):
טמפרטורת ההצתה של אדי ממס על ידי להבה גלויה או ניצוץ. המושג מאפיין את מידת הדליקות של ממיסים ונמדד בתנאים סטנדרטים.
אפוקסי:
מקשר בעל הרכב כימי מיוחד המצריך תרכובת כימית שניה (מקשה) לשם יצירת ריאקציה כימית המאפשרת את היווצרות הפילם היבש. ההתקשות תלויה בטמפרטורה, ותהליך הייבוש הכימי שונה מתהליך ההתקשות של המקשרים האלקידים או של הצבעים המתקשים ע"י ייבוש פיזי.
צבע דו רכיבי:
הדבר מציין שהצבע מתקשה על ידי תגובה – ריאקציה כימית ומסופק בשני מרכיבים, בסיס (חלק "א") ומקשה (חלק "ב"). החלקים מגיבים כתוצאה מאיחוד שני הרכיבים לידי תערובת הומוגנית.
צבעים קונבנציונליים:
צבעים המבוססים על שמנים אלקידיים וכו`. צבעים קונבנציונליים אינם נדרשים לתוספת מקשים ולפיכך הם חד רכיבים ומגיבים עם החמצן שבאוויר במהלך הייבוש.
צבעי ייבוש פיזי:
צבעים המתייבשים עקב אידוי הממיס, (ולא כתוצאה של ראקציה כימית), היוצר את שכבת הפילם המוצק. ציפויים טיפוסיים לסוג זה של צבעים הם: גומי מוכלר, צבעים ביטומניים וצבעים אקריליים.
צבעים עשירי צינק (אבץ):
צבעים עם ריכוז גבוה של צינק מתכתי אשר מונע היווצרות חלודה באמצעות הגנה קטודית
פוליאוריטנים:
הם סוג מיוחד של מקשרים פולימריים עבור צבעים חד ודו רכיביים. צבעים ממשפחה זו הם עמידים מאוד בפני כימיקלים ושחיקה ויציבים מאוד מבחינת שמירת הברק והגוון. הפוליאוריטן החד רכיבי מתקשה ע"י תגובה עם הלחות באוויר.
צבע טיקסוטרופי:
צבע עם צמיגות יציבה דמוית ג`ל כאשר הוא במנוחה או באריזה, אבל נהפך לנוזלי על ידי ערבוב או במהלך יישומו ונהפך שוב לדמוי ג`ל כאשר חוזר למצב מנוחה. כאשר צבע טיקסוטרופי מיושם בשטחים אנכיים צמיגותו נוחה להברשה או לגלילה, אך כעבור זמן קצר הוא חוזר למצב של הג`ל היציב שמונע את נזילתו.
כושר כיסוי:
מראה את סה"כ השטח במ"ר, הניתן לציפוי בליטר צבע עבור עובי פילם נתון.
צבעי צינק סיליקט:
צבע דו רכיבי אנאורגני עשיר אבץ המבוסס על תגובה הכימית בין אבקת האבץ והסיליקט. הצבע יוצר שכבה קשה במיוחד העמידה בפני ממיסים. מוצר זה משמש לצביעת מכלי ממיסים ומוצרים פטרוכימיים כציפוי אנטיקורוזיבי. צבעים אלו יוצרים הגנה קטודית על המתכות המצופות, ועמידים בטמפרטורות גבוהות במיוחד.
פילם/ עובי פילם:
פילם הוא שכבה רציפה ויציבה הנוצרת על ידי יבוש של המקשר (הביינדר). עובי הפילם המומלץ עבור כל סוג של צבע מצוין בדף הטכני של המוצר.יכולתו של הציפוי להגן על התשתית תלויה לחלוטין ביישומו בעובי המומלץ.
אורך חיים לאחר ערבוב:
הזמן המרבי בו ניתן להשתמש בצבע דו רכיבי לאחר ערבוב שני חלקיו. לאחר פרק זמן זה הריאקציה הכימית מתקדמת למצב בו לא ניתן עוד ליישם את הצבע .
אין להשאיר צבע בציוד ההתזה יותר מאורך החיים שלו. אורך חיי היישום תלוי במידה רבה בטמפרטורת הסביבה.
צבעים על בסיס מים:
צבעים אשר משתמשים במים כמדלל ובעלי תכולת מים המשתנה ממוצר למוצר. לצבעים מסוג זה עמידות מוגבלת בטמפרטורה ולחות בהשוואה לצבעים קונבנציונליים (אלקידים).
צבעי מסטיק:
צבעים אפוקסיים שעברו מודיפיקציה ובעלי תכולת מוצקים רבה. בעלי רגישות פחותה לאיכות פני השטח. ניתן ליישמם במקרים בהם התשתית הוכנה באופן לקויי ועדיין לקבל הגנה אנטיקורוזיבית ראויה.
