Category Archives: צבעי תעשייה

להקטנת הסכנות עקב שימוש לא נכון בחומרי צביעה, יש לקרוא היטב את גיליון הבטיחות

כידוע צבע הוא מוצר המורכב מכמה תרכובות כימיות: ממיס, חומר מקשר, פיגמנטים מדללים ותוספים. לכל אחד מהחומרים הנ"ל יכולה להיות השפעה שלילית על בריאות העובד, באמצעות שאיפה או מגע. המסוכן מכולם הוא הממיס, אם על ידי מגע ישיר עם העור או העניים ואם על ידי שאיפת אדים, בהיותו החומר הנדיף מבין כל המרכיבים.

דרך הריאות, חודר הממיס לדם ומשם לכל חלקי הגוף (כבד, כליות, מוח) לכן חשוב מאוד לציית להוראות הבטיחות בהקפדה יתרה. (אוורור מתאים, מסכות, כפפות, וביגוד מגן).

סיכונים ואמצעי בטיחות:

1. סכנת אש: צריך להימנע מאש גלויה, ניצוצות, עישון ומקורות חום באזור הצביעה. חימום יתר של אריזות הצבע עלול לגרום להתפוצצות ולהתלקחות. כל ציוד חשמלי המשמש לעבודת הצביעה חייב להיות מוגן בפני ניצוצות ומחובר להארקה.
2. אמצעי כיבוי: במקרה של התלקחות אין להשתמש במים. חומרי הכיבוי המתאימים הם קצף CO2, אבקה יבשה וחול.

סיכונים בריאותיים:

• שאיפת אדים: שאיפת ריכוזים גבוהים של הממיס עלולה לגרום לגירויים בדרכי הנשימה, והרעלה המתבטאת בין היתר בסחרחורות, כאבי ראש והקאות. יש לעבוד לכן בשטח מאוורר היטב – ולהימנע משאיפת אדי הצבע.
• עזרה ראשונה: יש להוציא את הנפגע מיד לאוויר הצח, ולשחרר כל בגד הדוק. אם המצב איננו משתפר תוך זמן קצר, יש להפנות לטיפול רפואי מיידי.
• מגע או שפיכה על העור: מגע ישיר על העור גורם להמסת השומן הטבעי של העור על ידי הממיס להתייבשות העור. הדבר יכול לגרום לאודם, ובמקרים חמורים יותר לפצעים ולזיהומים. עזרה ראשונה: במקרה של מגע או שפיכה על העור ויש לנקות מיד במים וסבון.
• מגע עם העניים: ריכוז גבוה של ממיס באוויר או התזת ממיס בטעות לעיניים עלול לגרום נזק רב. עזרה ראשונה: יש לשטוף מידית בהרבה מים ולפנות לטיפול רפואי מיידי.
• אוורור: אזור הצביעה חייב להיות מאוורר היטב על מנת למנוע עליית ריכוז החומרים המסוכנים באוויר מעל לגובה המותר.
• ציוד מגן: יש להשתמש בציוד בטיחות מתאים להגנה על כלי הנשימה, עיניים ועור. כאשר אזור הצביעה אינו מאפשר אוורור מתאים יש צורך להשתמש במסכה להגנה על דרכי הנשימה, מהדגם המומלץ על ידי המוסד לבטיחות ולגיהות. כמו כן יש להרכיב משקפי מגן להגנת העיניים ולהשתמש בכפפות נאופרן להגנה על עור הידיים.
• הרחקת פסולת: במקרה של נזילה ופיזור הצבע יש צורך להרחיק מיד כל מקור אש, ולאוורר את המקום היטב. את הצבע יש לספוג בעזרת חול.

שפיכת צבע לביוב אסורה בהחלט. פסולת ייצור ושאריות צבע אשר לא ניתנים לשימוש, חייבים להיות מאוחסנים במכלים תקינים וסגורים, מסומנים בפרטי החומר ומופנים לאתר הפסולת הרעילה ברמת חובב.

תנאי אחסון: 

המוצר צריך להיות מאוחסן במקום מוצל ומאוורר, במכלים סגורים היטב ובטמפרטורה שאינה עולה על 20 מעלות צלזיוס.

 

הוראות נוספות:

• אין לערבב ולדלל את המוצר עם חומרים שלא הומלצו ע"י מפעלנו.
• יש לקרוא היטב הוראות המופיעות על גבי האריזה.
• יש להרחיק מהישג ידם של ילדים.

 

המוצרים, במרבית המקרים, מיועדים לשימוש מקצועי בלבד!

 

הערה:

הנתונים המופיעים במסמך זה ניתנים ברצון טוב ולאחר שנות ניסיון בעבודות שטח ומעבדה. אין בהמלצתנו במסמך הנ"ל התחייבות כלשהי ומפעלנו שומר לעצמו את הזכות לשנות ולעדכן את הנתונים המופיעים בו בכל עת.

• עלותה השנתית של מערכת הציפוי תלויה באורך חיי המערכת, ולא רק בעלותו של ליטר הצבע באריזה.
• ישנם מספר פרמטרים שיש לקחת בחשבון כאשר משקללים את העלות השנתית האמיתית ליחידת שטח של מערכת הציפוי.
• למשל אחוז תחולת המוצקים – נתון המציין כמה מהחומר שבאריזה יישאר בפועל על גבי התשתית לאחר התייבשותו. עובי פילם יבש = עובי שכבה רטובה X % המוצקים בנפח החומר. 
• כמות הפחת המשוערת במהלך האפליקציה – בהתזה הפחת יכול להגיע ל 50% – 20% מכמות החומר הכוללת. הפחת גם קשור במאפייני פני השטח והנגישות. 

אומדן עלות למר` יכול להיות מחושב כך: 

10 X (עובי שכבה יבשה במיקרונים) X (עלות של ליטר צבע)

(% מוצקים) X (% הפחת – 100)

• רכיבי העלות האמיתיים אינם רק עלות חומר הגלם עצמו, אלא תלויים בגורמים נוספים. לדוגמה נראה מהנוסחה שככול שאחוז המוצקים גבוהה יותר העלות קטנה וכו`. 
• עלות נמוכה של חומר הגלם יכולה להעיד על אחוז מוצקים נמוך ואף על איכות חומר ירודה.
• חלק לא קטן מהעלות הכוללת היינו ההוצאה על הכנת פני השטח. הכנה איכותית יותר מגדילה את חיי המערכת ומקטינה את העלות ליחידת שטח לאורך זמן. 
• צפוי מסטיק מאפשר הכנת שטח ירודה יותר כתוצאה מיכולת התחברות וכושר כיסויי ואיטום גבוהים יותר. 
• ככלל אצבע ניתן לומר שעלות ניקוי פני השטח לדרגת ½2 Sa תעלה מעל ל 20% מהעלות הכוללת של יישום המערכת.
• עלות היישום תלויה ביעילות ומקצועיות המבצע, כמות המטרים הנצבעים ביחידת זמן (שתלויה בשיטת היישום ובעובי השכבה הנדרש).

בצבעים אלקידים לדוגמה: 

1. יישום באייר לס : 300 – 100 מר`/שעה
2. יישום ברולר : 40 – 20 מר`/שעה
3. יישום בהברשה : 20 – 10 מר`/שעה

• היישום באיירלס הוא הכלכלי ביותר והמומלץ ביותר, מכיוון שמתאפשר יישום בשכבה אחידה החודרת ומישרת את הפורוזיביות של פני השטח. 
• לסוגים שונים של צבע יש עלויות יישום שונות, אחוז מוצקים גבוהה מאפשר יישום בעובי שכבה גדול יותר, וחוסך במספר השכבות הנדרש – חיסכון בזמן וכסף, (כמו גם חיסכון בכמות הפחת).
• שימוש ברולר לפחות בשכבה הראשונה אינו מומלץ. הברשה עדיפה על גלילה כיוון שהיא מאפשרת הספגה ועיגון טובים יותר של הציפוי לפני השטח.
• הכנה נכונה של פני השטח, יישום נכון של מספר השכבות הנדרש, בעובי המומלץ לכל שכבה, כאשר לכל שכבה ניתן זמן ההתקשות המומלץ לפני יישום השכבה הבאה, מקנים למערכת עמידות מובטחת לאורך זמן. 
• לטכנולוגיית הציפוי יש השפעה על אורך חיי המערכת ואיכותה. לדוגמה – מערכת על בסיס אלקידי עלותה קטנה בהרבה (קרוב לחצי), אך חיי המערכת קצרים יותר ממערכת המבוססת על שרפים אפוקסיים דו רכיבים. מה גם שאחוז המוצקים של שרפים אפוקסיים גבוה יותר והיישום של צבעים אלקידים אפשרי בשכבות דקות בלבד. גורמים התורמים לעלות אפליקציה גבוהה יותר. 
• בתנאי סביבה קורוזיבית חריפה גם בעובי מערכת זהה, למערכת המבוססת על אלקידים, חיים קצרים יותר ממערכת המבוססת על שרפים אפוקסיים. 
• בשקלול כולל של כל הגורמים התוצאה היינה עלות שנתית ליחידת שטח כפולה כמעט של מערכת מבוססת אלקידים, ממערכת אפוקסית הכפולה במחיר הליטר (חומר הגלם). 
• שטח שהוכן לרמה של 3 – Sa ומערכת אפוקסית תלת שכבתית בעובי כולל של 250 מיקרון, יהיה אורך חיים של כ – 15 – 8 שנים בממוצע בכפוף לתנאי הסביבה המשתנים. בעוד ששכבה אחת של מסטיק אפוקסי בעובי של 150 מיקרון, כאשר פני השטח הוכנו לדרגה של 2 – Sa, יהיה אורך חיים ממוצע של 9 – 5 שנים. 
• למרות זאת עלות שנתית ליחידת שטח של מסטיק האפוקסי תהייה נמוכה בלפחות 10%, כיוון שיש חיסכון כספי לא מבוטל בעלות הכנת פני השטח. 
• התאמת המוצר הנכון לתשתית נתונה קשורה גם בדרישות לאיכויות הדקורטיביות המצופות מהמערכת, אחוז המוצקים, עמידות הכימית, עמידות בשחיקה וכו` ותשפיע על העלות הכוללת ליחידת שטח לאורך זמן חיי המערכת.

צבעים אקריליים

• חד רכיבים, מתייבשים באוויר.
• התקשותם אינה תלויה בטמפרטורה.
• הדבקות טובה לציפויים ישנים מאותו סוג (גומי מוכלר, ויניל).
• תכונות ייבוש טובות.
• עמידות טובה למים,לחות ולחץ מכני.

 

צבעים אלקידיים – אלקידים הם שמנים אשר עברו התמרה כימית

• מתייבשים על ידי חשיפתם לאוויר ותהליך החמצון.
• מתייבשים מהר יותר ועמידים יותר מצבעי שמן רגילים.
• מתייבשים ומתקשים בטמפרטורות מתונות.
• ניתנים לדילול עם טרפנטין.
• יישום חוזר על גבי ציפוי אלקידי יבש וחלק יכול לגרום להתקלפות השכבה החדשה.
• אינם עמידים במיוחד בפני כימיקלים וממסים חזקים.
• צבעים אלקידים קלים ליישום בהברשה על גבי תשתית ברזל ופלדה. היישום בשכבות דקות בלבד.

 

צבעים ביטומנים – אלו הם צבעים קונבנציונליים (חד רכיבים)

• מתייבשים באוויר על ידי אידוי הממיס הכלוא בתוכם.
• מהירות הייבוש תלויה יותר באוורור ופחות בטמפרטורת הסביבה
• אחוז מוצקים גבוה יחסית.
• קלים לציפוי חוזר.
• אין סכנת להתקלפות בין השכבות באמצעות ציפוי חוזר, בתנאי שפני השטח נקיים ויבשים.
• עמידות גבוהה למים ולחות.
• בד"כ אין לקשר ציפוי ביטומני עם סוגים אחרים של צבע בגלל סכנה של הפרשת הביטומן אל השכבות החדשות.
• אינם דורשים הכנה מיוחדת
• התחברות טובה למרבית סוגי התשתית.

 

צבעי גומי מוכלר

• צבעים קונבנציונליים ( חד רכיבים).
• ייבוש מהיר.
• מהירות הייבוש תלויה יותר באוורור ופחות בטמפרטורת הסביבה.
• מצריכים ממס מיוחד.
• צביעה עליונה של ציפוי מסוג אחר על שכבת צבע קיימת, עלולה לגרום להתרוממות השכבה החדשה עקב הנוכחות של סולבנטים כלואים.
• קל לציפוי חוזר (במערכת זהה).
• אין סכנת התקלפות בין ציפויים חוזרים (מאותו הסוג).
• יש צורך בהכנת שטח יסודית (התזת חול או כדורי מתכת בלחץ).
• עמידות מצוינת כלפי מים וכימיקלים.
• עמידות נמוכה בשמנים וממסים.

 

צבעים וניליים

• צבעים קונבנציונליים (חד רכיבים).
• ייבוש מהיר.
• מהירות הייבוש תלויה יותר באוורור ופחות בטמפרטורת הסביבה.
• מצריכים ממסים מיוחדים.
• צביעה עליונה של ציפוי מסוג אחר על שכבת צבע קיימת, עלולה לגרום להתרוממות השכבה החדשה עקב הנוכחות של סולבנטים כלואים.
• קל לציפוי חוזר (במערכת זהה).
• אין סכנת התקלפות בין ציפויים חוזרים (מאותו הסוג).
• יש צורך בהכנת שטח יסודית (התזת חול או כדורי מתכת בלחץ).
• עמידות מוגבלת כלפי שמנים וממסים.
• לחות על פני השטח בזמן היישום תגרום להתקלפות הצבע.

 

צבעים פוליאוריטנים דו רכיבים

• הצבעים מורכבים משני רכיבים בסיס חלק "א" ומקשה חלק "ב".
• התקשות עקב תגובה כימית.
• דורשים ממסים מיוחדים.
• צביעה עליונה של ציפוי מסוג אחר על שכבת צבע קיימת, עלולה לגרום להתרוממות השכבה החדשה.
• יש צורך בהכנת שטח יסודית (התזת חול או כדורי מתכת בלחץ).
• עמידות טובה בתנאי מזג האוויר ושמירה על הברק לאורך זמן.
• מהירות ההתקשות תלויה בטמפרטורת הסביבה.
• עמידות מצוינת בלחץ מכני.
• עמידות טובה כלפי כימיקלים וממסים.
• אינם מצהיבים.
• מומלצים עבור מבנים ותשתיות חשופים בהם שמירת הברק והגוון חשובים.

 

צבעים אפוקסי דו רכיביים

• הצבעים מורכבים משני רכיבים בסיס חלק "א" ומקשה חלק "ב".
• התקשות עקב תגובה כימית
• קצב ההתקשות בכפוף לטמפרטורת הסביבה.
• מצריך ממסים מיוחדים.
• צביעה עליונה של ציפוי מסוג אחר על שכבת צבע קיימת, עלולה לגרום להתרוממות השכבה החדשה.
• יש להקפיד על זמני ההמתנה המומלצים עיי היצרן ביישום רב שכבתי.
• חשיפה לאור לשמש עשויה לשנות את גוון הצבע – הצבע עלול להצהיב.
• יש צורך בהכנת שטח יסודית (התזת חול או כדורי מתכת בלחץ).
• עמידות מעולה בכימיקלים, שמנים וממסים.
• עמידות מצוינת בלחץ מכני ושחיקה.
• מותאמים כציפוי מגן פנימי למכלים.

 

צבעים אפוקסיים – (דו רכיביים) על בסיס קולטר אפוקסי

• הצבעים מורכבים משרף אפוקסי, מקשה וקולטר.
• התקשות עקב תגובה כימית.
• קצב ההתקשות בכפוף לטמפרטורת הסביבה.
• בד"כ אין לצבוע מעל, סוג שונה של צבע, מה שעלול לגרום להתקלפות הציפוי הקודם.
• צביעה חוזרת היא בעייתית מבחינת האדזיה שבין השכבות.
• עמידות מצוינת בכימיקלים, מים, שמנים ולחץ מכני.
• ניתן ליישום כיסוד תת ימי עבור מכליות נפט ועוד.

 

צבעי צינק (אבץ) אפוקסי –דו רכיבים

• הצבעים מורכבים משרף אפוקסי ומקשה.
• התקשות עקב תגובה כימית.
• קצב ההתקשות בכפוף לטמפרטורת הסביבה.
• מצריכים ממסים מיוחדים.
• ניתנים לשימוש רק כיסוד על משטחי פלדה.
• משטח הפלדה צריך להיות מנוקה באופן יסודי (התזת חול או כדורי מתכת בלחץ). עד לדרגה מינימלית של 2.5 SA לפי תקן ISO 8501-1
• צבעי צינק אפוקסי משמשים כיסוד מעולה לסוגים רבים של צבעים.
• תכולת חלקיקי מתכת האבץ של הצבע, מקנה הגנה קטודית אנטי קורוזיבית מצוינת לתשתית.
• עמידות טובה בפני לחץ מכני.

 

צבעי צינק -אטיל סיליקט

• צבע דו רכיבי, מורכב ממקשר ואבקת אבץ.
• התקשות כימית על ידי ספיגת לחות מהאוויר.
• לצביעה חוזרת יש להמתין עד שהשכבה הראשונה התייבשה לגמרי.
• ניתן ליישום רק על משטח פלדה אשר נוקה לדרגה מינימלית של 2.5 SA.
• עמידות גבוהה בלחצים מכניים, חום וממסים אורגניים.
• משמש להגנת מכלי ממיסים, מבנים על שפת הים וסוגים שונים של מבני פלדה.

 

צבעי מסטיק – צבעי אפוקסי עם תכולה גבוהה של מוצקים

• מקנים הגנה אנטי קורוזיבית טובה גם למשטחי פלדה אשר אינם מאפשרים ניקוי יסודי.
• רצוי לנקות את משטחי הפלדה עד לדרגה של 3-2 , ST2.5 SA
• מאפשרים ציפויים עד לעובי של 400 מיקרון ביישום אחד.

כאשר מערכת צבע אינה מספקת את התוצאות המצופות יכולות להיות לכך מספר סיבות:

1. הכנה לא טובה של פני השטח.

2. יישום לא נכון או בחירת של מערכת צבע בלתי מתאימה.

להלן קווים כלליים לכמה מהבעיות הנפוצות והצעות לפתרונן:

הטיפול	הסיבה	הבעיה
–שנה לחץ אן פיה -שנה מרחק -בדוק מפרט	– קוטר פיה או לחץ לא מתאים בזמן הריסוס. – אקדח הריסוס קרוב מידי למשטח. – מדלל לא מתאים	קליפת תפוז
–שנה את המדלל -תן לצבע הקודם להתייבש -הקטן את עובי הציפוי	– הצבע מתייבש מהר מידי. – צבע קודם לא התייבש לגמרי. – עובי הצבע הרטוב גדול מידי	קמטים
– צריך לצפות בציפוי אוטם. – בדוק מפרט. – הקטן את עובי הציפוי.	– משטח נקבובי (פורוזיבי). – מדלל לא מתאים. – עובי הצבע הרטוב גדול מידי.	בועות
בדוק המפרט והתנאים בשטח.	-ציפוי אחרון לא תואם את צבע היסוד או צבע קודם – תנודות טמפרטורה גדולות	סידוק
-הקטן עובי שכבה רטובה -הפחת כמות מדלל בצבע	– עובי שכבה גדול מידי. – דילול יתר – צביעה לא נכונה	נזילה
– הפחת עובי שכבה רטובה. -הקפד לעבוד בטמפרטורות עבודה סבירות (עפ"י המפרט).	– עובי שכבה עבה בהרבה מהמומלץ. – טמפרטורה נמוכה – קור. – שימוש בממיס לא מתאים.	חוסר ייבוש
–שנה מדלל. – הקטן מרחק צביעה. – רסס במקום סגור או ללא רוח.	– מדלל לא מתאים. – מרחק צביעה גדול. – רוח.	חספוס – Over spray
– לחספס את השטח. -קרר את השטח   -יש לנקות היטב את השטח. -פנה למחלקה הטכנית.	– תשתית מלוטשת מדי. – תשתית חמה מידי. – תשתית לא נקייה. -אי התאמה בין הציפוי החדש לשכבת הצבע הקיימת.	הדבקות לקויה
–השתמש בסילר דליל יותר. -ניקוי קפדני של המשטח. – צריך להשתמש בממס פחות נדיף. – צריך להשתמש בממס פחות נדיף.	– משטח נקבובי. – משטח מזוהם, ומשומן. – הציפוי מתייבש מהר מידי. – טמפרטורת הסביבה גבוה	מראה ציפוי נקבובי

 

בעיות נוספות: 

• פינות חדות וקצוות מרותכים חייבים בטיפול וצביעה ידנית, לפני צביעת יתר השטח על ידי ריסוס.
• ניקוי לא קפדני של השטח מחלקיקים ואבק אחרי התזת חול, גורם להתפוצצות (נקבוביות) הצבע והופעת חלודה.
• אי הרחקה מושלמת של שומנים ומזהמים אחרים מונע הדבקות של הצבע לתשתית.
• בועות אויר עלולות להופיע כאשר עובי שכבת הצבע גבוהה מהמומלץ.
• כעקרון – כל עבודות ההלחמה, תיקונים, השחזה וכל טיפול אחר חייבים להתבצע לפני הצביעה.
• בזמן תהליך הצביעה עשויות להיווצר עוד מספר רב של בעיות הנובעות מהכנת שטח, ציוד, מזג אוויר, תנאי שטח וכו`.

 

אנה פנה למחלקה טכנית במפעלנו לצורך קבלת ייעוץ ופתרון לבעיות הנ"ל

אמצעי היישום העיקריים של הצביעה :

מברשות ,  רולר ,  אקדחי ריסוס (ריסוס רגיל, ריסוס ללא אוויר)

יישום באמצעות מברשת:

השיטה הנפוצה ביותר לעבודות תחזוקה ולצביעה של שטחים קטנים. שיטה זו מאפשרת החדרת הצבע לגומות ולפינות, אך העבודה איטית והכיסוי בה אינו אחיד. שיטה זו אינה ניתנת ליישום בכל סוגי הצבעים.

 

המברשת מחולקת לשני סוגים עיקריים

1. מברשות בעלות זיפי שיער חזיר – אלו הן המברשות הקלסיות. הן יקרות יותר ומשמשות לביצוע עבודות "טובות" בהן מקפידים על שטח חלק ואחיד, ללא סימני מברשת. שימושיה הנם דלתות רהיטים וכד`.
2. מברשות בעלות זיפים סינתטיים – יתרונן בחוזקן המאפשר שימוש לאורך זמן רב יותר.

המברשת והכללים לטיפול בה:

1. למברשת טובה זיפים ארוכים ורבים.
2. לכל עבודה רצויה מברשת המתאימה ברוחבה לגודל ולצורת השטח הנצבע .
3. ממברשת חדשה יש להוציא זיפים חופשיים לפני שנעשה בה שימוש .
4. יש לטבול רק את קצה המברשת בצבע ולא את כולה על מנת למנוע נזילות.
5. ניקיון המברשת חייב להיעשות מיד בגמר הצביעה, בעזרת מדלל הצבע .
6. תליית המברשת לייבוש כאשר זיפיה מופנים כלפי מטה.

יתרונות וחסרונות המברשת

• נחשבות עדיין כאמצעי היעיל ביותר לצביעת שטחיי עבודה מצומצמים.
• זולה
• אינה מבזבזת צבע
• אינה דורשת טיפול יקר

לעומת זאת

• העבודה בה איטית ולכן יקרה באופן יחסי
• מגבילה את השימוש בה לעבודות בהיקף מצומצם
• צביעה וכיסויי שאינם אחידים

 

יישום באמצעות רולר:

שימושי לצביעת שטחים גדולים ומיושרים, העבודה בו מהירה באופן יחסי.

השימוש מוגבל למבנים שטוחים ואינו מומלץ לשימוש בצבעי יסוד, אלא אם הפינות והגומות טופלו מראש.

יש לבחור ברולר המתאים לכל סוג צבע ולאופי של פני השטח. הרולרים עשויים מחומרים שונים ובאורך שיער שונה:

• לשטח חלק: משתמשים בגליל שיער קצר (5 מ"מ).
• לשטח מחוספס: כגון טיח, בטון וכד` משתמשים בגליל בעל שיער בינוני (13-8 מ"מ).
• שטח מחוספס גס: כגון טיח גס, בלוקים וכד` משתמשים ברולר בעל שיער ארוך (35-18 מ"מ).

ניתן להאריך את ידית הרולר כדי לצבוע שטחים גבוהים ותקרות.

אופן השימוש ברולר:

מעבירים את הצבע לאחר ערבולו למגש ייעודי. כמות הצבע – עד כדי מחצית מגובה הספוג שעל הגליל. גוללים את הגליל בתוך הצבע עד כדי ספיגה אחידה של פני השטח. סוחטים את עודף צבע באמצעות העברת הגליל על גבי המשטח המשופע שבקצה המגש. מגלגלים את הגליל הספוג על גבי המשטח הנצבע הלוך ושוב. אין ללחוץ על הגליל בעת הצביעה – הצבע ייזל מתוך הספוג. לקבלת כיסויי מלא יש לצבוע שתי וערב. חשוב להקפיד שכל פס צבע יחפוף את שולי הפס שקדם לו. בתום הצביעה יש לרחוץ היטב את הספג, לייבשו ולאחסנו במקום יבש לשימוש חוזר.

יתרונות

1. מהירות יישום
2. יצירת שכבת צבע אחידה

חסרונות

1. עלול להשאיר סימני צביעה
2. בצבעי מים עלול לגרום לבועות אוויר

 

יישום באמצעות ריסוס:

שיטה המתאימה לצביעה מהירה של שטחים בהיקף גדול, כגון קונסטרוקציות, מתקני ומוצרי תעשייה. הלחץ שבאקדח הריסוס צריך להיות כזה שיאפשר את קבלת עובי הפילם הנכון בכל שכבה ושכבה. יש להקפיד על ריסוס אחיד של פני השטח תוך שליטה על העובי הרצוי של השכבה הרטובה. אפשר ללמוד את הקצב ההתזה הנכון, לקבלת העובי הנדרש של הפילם הרטוב, באמצעות תרגול ותוך זמן קצר יחסית שלאחריו ההתזה בעובי הנכון תתבצע באופן טבעי.

זכור תמיד להזיז את אקדח הריסוס לפני שלוחצים על ההדק ולשחרר את ההדק לפני שמגיעים לסוף התנועה. כאשר מזיזים את האקדח לאזור הבא שנצבע ההדק צריך להיות "במצב משוחרר" או שעובי הפילם הרטוב באזור החפיפה יהיה גבוהה מדי. התאמת קצב התנועה ואופן האחיזה של האקדח, תאפשר התזה של עובי פילם אחיד.

ריסוס רגיל:

זרם אויר בלחץ נמוך יחסית מועבר דרך מיכל הצבע, הצבע מאוחסן במיכל שמחובר בתחתית אקדח הריסוס או במיכל נפרד המחובר לאקדח באמצעות צינורית. הצבע מותז דרך האקדח ויוצא החוצה דרך זרבובית (דיזה). ביציאה דרך צינורית בקוטר קטן, האוויר נטען בטיפות זעירות של צבע בצורת ספריי. לשיטה הזאת יתרון בכך שהיא מאפשרת גימור מעט יותר אטרקטיבי. היא גם קלה יותר ליישום מאשר שיטת ההתזה ללא אוויר. יש צורך בוויסות לחץ האוויר וצמיגות הצבע כדי למנוע בזבוז. הציוד עבור יישום זה פשוט וזול יחסית.

ציוד לריסוס רגיל:

• קומפרסור: בעל הספק של כ- 425 ליטר אוויר לאקדח בדקה בלחץ של 6-4 אטמוספרות.
• פילטרים: למניעת חדירת מים ושמן לאקדח יחד עם זרם האוויר.
• צינורות: גמישים וקלים לאספקת האוויר הדחוס. בריסוס ממיכל צבע מרוחק יש צורך גם בצינורות לאספקת הצבע לאקדח, העשויים מחומר עמיד בפני מרכיבי הצבע והמדללים וקוטרם הפנימי 10 מ"מ לפחות.
• אקדח ריסוס: ממנו פורץ הצבע כרסיסים הנישאים על גבי חלקיקי האוויר. צורת הריסוס וכמות הצבע ניתנים לכיוון ולהתאימם לאובייקט הנצבע.

הערות למרסס:

• רוב הצבעים מתאימים ליישום בריסוס רגיל לאחר דילולם במדלל המתאים.
• הריסוס יעשה ממרחק של 25-20 ס"מ מהגוף הנצבע.
• את בריאות המרסס ניתן להבטיח ע"י אוורור מתאים ויניקת אדי מדלל הצבע במקום הריסוס או ע"י מסיכה מתאימה.

 

על מנת להבטיח את תקינות ציוד הריסוס יש להקפיד על מספר כללים חשובים:

1. מיד בגמר הריסוס יש לנקות היטב את הציוד כולו משאריות צבע. ניקוי האקדח במדלל יעשה ע"י הזרמה של מדלל דרכו. אין לטבול את האקדח במדלל כדי לא לפגום באטמיו. ניקוי הנחירים או הפיה יעשה אך ורק במברשת שיער או בקיסם עץ בשום פנים ואופן לא בסיכה או חוט ברזל על מנת שלא לפצוע את דפנות הפיה. 
2. יש לרוקן את מיכל הקומפרסור מדי יום ממים ומשמן שכן אלה עלולים לעבור דרך המערכת אל הצבע ולהזיק לו. 
3. יש לשמן מדי פעם את אטמי העור שבאקדח הריסוס ע"י שמן סיכה.

 

יישום באמצעות ריסוס ללא אוויר:

השיטה מבוססת על ריסוס הצבע תחת לחץ גבוה 4000-2000 psi (כ 270 – 130 אטמוספרות). הצבע יוצא דרך צינורית ייעודית העמידה בלחץ, בצורת עננה של טיפות זעירות. לאקדח פומיות מיוחדות הקובעות את צורת "מניפת" הצבע המרוסס. הצביעה מדויקת יותר מאשר בריסוס רגיל, משום שאין אויר בזרם הצבע.

יתרונות

• מאפשר כיסוי שטחים גדולים מאוד בזמן קצר ובשכבה עבה בהרבה משניתן ליישם בכל ציוד אחר.
• היות והצבע כמעט שאינו מדולל, הוא אינו נוזל גם על פני שטחים אנכיים.
• בזבוז הצבע נמוך יחסית בציוד זה ובפרט כאשר זווית המניפה מותאמת לגוף הנצבע.

חשוב לזכור! 

1. לפני הריסוס יש לדאוג להארקה של הציוד כדי למנוע היווצרות של חשמל סטטי העלול לגרום להתקלחות ולהתפוצצות.
2. יש להיזהר מפגיעה ע"י הסילון הנפלט מאקדח שהוסרה ממנו הפומית. סילון זה, הנפלט בלחץ של 4000-2000 psi , עלול לגרום לפגיעה חמורה.
3. יש לנקות את הציוד (בכל שיטה) מיד עם סיום העבודה באמצעות ממיס מתאים, על מנת לשמור על תקינותו ולהימנע מנזקים עתידיים.

קורוזיה היא היוצרות חלודה. חלודה היא התוצאה הנוצרת כאשר הברזל עובר את תהליך הקורוזיה. ברזל או מתכת אינם מוצרים טבעיים, עפרות הברזל עוברות תהליך חימום וטיהור בהם מושקעת אנרגיה רבה, הנאגרת בתוצר הסופי. ניתן לפיכך לראות במתכות הברזל מעין תצורה של סוללה טעונה במטען חשמלי. אנרגיה זו יכולה להשתחרר באופן דומה לסוללה רגילה המפעילה פנס. כאשר סוללה זו משתחררת מהמטען החשמלי שבה, ניתן להבחין בקורוזיה בהיקף ציפויי האבץ – והחומצה האלקטרוליטית משתחררת. קפסולת האבץ מכונה גם בשם אנודה. במתכות מתרחש תהליך דומה, כאשר חלקים נעכלים (עוברים קורוזיה) בזמן שחרור האנרגיה או במילים אחרות הברזל החליד. בדומה למצבר ברכב בו ישנו קוטב חיובי ושלילי, קטבים אלו מכונים אנודה (+) וקתודה (-). פני השטח של המתכות אינם חלקים לגמרי ולחות נאגרת וביחד עם מזהמים ומלחים משמשים כאלקטרוליטים (חומר או תמיסה מוליכה). גורם נוסף שבלעדיו תהליך הקורוזיה אינו אפשרי הוא האוויר – או נכון יותר החמצן שבאוויר, שמגיב עם המתכת בתהליך של שחרור האנרגיה החשמלית. פלדה או מתכת החשופים לאוויר וללחות מאפשרים את היוצרותם של חלקיקים על פני השטח המשחררים את מטענם החשמלי ומאפשרים את היוצרות החלודה. מה שמבחינה כימית מחזיר את הגלגל לאחור למצב הטבעי של המתכת כעופרת ברזל.

 

איך אפשר להגן נגד קורוזיה? מה דרוש על מנת להגן על ברזל ופלדה מחלודה?

מצאנו שצריך אוויר (חמצן) ולחות על מנת שתהליך הקורוזיה יתחיל. במידה ונצליח למנוע אחד או את שני הגורמים האלה לבוא במגע עם המתכת, נמנע את התהליך היוצרות החלודה.

ניתן לעשות זאת באמצעות כיסוי המתכת בפילם / מחסום דק. במידה ומחסום זה יהיה בלתי חדיר ללחות ולחמצן שבאוויר נמנע את תהליך היוצרות החלודה או הקורוזיה.

על-מנת שהמחסום ימלא את תפקידו כהלכה, יש למנוע לחלוטין את הנוכחות של החמצן או המים מתחת לציפוי. מחסום כזה יכול לבוא בצורה של צבע אנטיקורוזיבי. ממה שראינו הצבע או הפילם של הצבע צריך לכלול את הקריטריונים הבאים על מנת לתת הגנה אפקטיבית: הוא חייב להיות בלתי חדיר ככל האפשר. רק טבעי הוא שעובי רב יותר של הצבע, יהיה אטום יותר ופחות חדיר מאשר פילם בעובי דק. לפיכך הפילם של הצבע צריך להיות עבה ככל הניתן בגבולות היישום האפשריים. יישום הצבע חייב להיעשות כך שלא תתאפשר כליאה של לחות או חמצן בכיסי אויר, שיקשו על מניעת היוצרות קורוזיה חדשה. כאן גם חשיבותו הרבה של הטיפול המקדים, כיוון שחלודה מכילה בתוכה גם חמצן וגם לחות, השארתה על פני השטח תגרום קרוב לודאי להמשך תהליך הקורוזיה מתחת לציפוי או הפילם היבש, ללא קשר למידת ויכולת האיטום שלו.

במילים אחרות ככל שההכנה המוקדמת טובה יותר קרי הגעה לפני מתכת חשופים, יציבים, נקיים וללא כל סימני חלודה, כך התוצאה – ההגנה האנטיקורוזיבית תהיה טובה יותר ותימנע האפשרות של היוצרות חלודה הכלואה בין פרופיל המתכת או הקונסטרוקציה לפילם היבש של הציפוי המגן. כמעט כל סוג של ציפוי משמש כמחסום בין המתכת ללחות ולחמצן שבאוויר, איכותו נקבעת על פי איכות הצבע שבשימוש ואופן יישומו.

 

 

דוגמא לסוגי צבעים שמשמשים כחסמים נגד היוצרות חלודה וקורוזיה ניתן למנות:

• צבעים אפוקסיים.
• צבעים פוליאוריטנים.
• צבעים אלקידיים.